סע' 8 לחוק יחסי ממון: תחולה בבתי הדין הרבניים: 

 

 

סעיף 8 לחוק יחסי ממון קובע כדלקמן: "ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא... לעשות אחת או יותר מאלה: (1) לקבוע נכסים נוספים על המפורטים בסעיף 5 ששוויים לא יאוזן בין בני הזוג. (2) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מיקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע". 

סעיף 8 לחוק יחסי ממון בא לתקן עיוותים העלולים להיווצר ע"י החלה אחידה של הוראות החוק והוא מקנה לבית המשפט (ולבית הדין הדתי) סמכות להתערב בהסדר הרכושי שקבע החוק, וזאת אם מצא בית המשפט כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות לעשות כן. 

עיקרו של סעיף 8 לחוק יחסי ממון הוא שיקולי צדק ושיקולי צדק עשויים לחייב את בית המשפט, בהתקיים נסיבות מתאימות, להיזקק ולהפעיל את הסמכויות המיוחדות שמוקנות לו בסעיף 8 כאמור. 

בבג"צ 4178/04 פלוני נ' בית הדין הרבני לערעורים, טרם פורסם, בעמ' 16 , עמדה כב' הנשיאה ד' ביניש , על ייחודו של סעיף 8 לחוק יחסי ממון בקובעה: "כבר נאמר בפסיקתו של בית משפט זה כי סעיף 8 מאפשר גמישות רבה אשר נותנת בידי הערכאה השיפוטית כלים לאזן את הנכסים באופן הוגן, תוך לקיחה בחשבון של שיקולים כלכליים". 

אך מובן הוא שגם בית הדין הרבני רשאי להפעיל את אותן סמכויות מיוחדות, שהרי סעיף 13 (ב) לחוק יחסי ממון קובע שגם בית דין דתי ינהג לפי הוראות החוק האמור. 

סעיף זה נועד לתת לערכאה המשפטית גמישות בחלוקת הרכוש, עקב "נסיבות מיוחדות". 

החוק אינו מפרט מה הן "נסיבות מיוחדות". אולם לא נוכל להתעלם מן הפסוק הנוקב שאמר אליהו הנביא לאחאב מלך ישראל: "הרצחת וגם ירשת" (מלכים א', כ"א, י"ט)

חוק יחסי ממון בין בני זוג, הוא חוק יחודי שנועד להשוות את בני הזוג ביחסי הממון ביניהם. יש כאן מעין הרחבה של הפסוק: "והיו לבשר אחד", גם במובן הרכושי, וזאת מבלי להתייחס למגרעות שבחוק ולאי הבאה בחשבון של מערכת האיזונים הקיימת בהלכה בין בני הזוג. 

בבג"צ 4178/04,  בעמ' 19, ציין כב' השופט א' רובינשטיין כי לדידו מסתברת הגישה המעדיפה, בנסיבות חריגות מתאימות, עקרונות של "צדק חלוקתי" בעת פירוק השיתוף בין בני זוג על פני חלוקה שווה, ומובהר כי במקרה דנן קבע כב' בית הדין הרבני הגדול כי נתקיימו נסיבות המצדיקות את הפעלת סעיף 8 לחוק יחסי ממון באופן כזה שכל צד יישאר עם הזכויות שצבר במקום עבודתו - והיה זה בגדר סמכותו של כב' בית הדין הרבני הגדול לקבוע קיומן של נסיבות המצדיקות הפעלת סעיף 8 הנ"ל.

כן מובהר כי בבג"צ 4178/04 הנ"ל, בעמ' 16, ציינה כב' הנשיאה ד' ביניש כי סעיף 8 מאפשר גמישות רבה אשר נותנת ביד הערכאה השיפוטית כלים לאזן את הנכסים באופן הוגן תוך לקיחה בחשבון של שיקולים כלכליים ואחרים, ולא נפסלה על ידה גישתו של בית הדין הרבני , ולפיה , במסגרת קביעת הנסיבות המיוחדות המצדיקות איזון נכסים בין בני הזוג באופן שאינו שווה, יש להביט לא רק לעבר העבר אלא גם לעבר העתיד, על מנת להביא לאיזון משאבים שיאפשר לשני בני הזוג סיכוי הוגן לקראת החיים שלאחר הפירוד - כפי שעשה במקרה דנן כב' בית הדין הרבני הגדול. 

סעיף 8 לחוק יחסי ממון מקנה לבית המשפט או לבית הדין הדתי סמכויות מיוחדות לסטות מהאמור בסעיף 5 לחוק יחסי ממון, וזאת בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. ג. המחוקק לא פירט מהן אותן נסיבות מיוחדות המצדיקות לסטות מהסדר איזון המשאבים הקבוע בסעיף 5 לחוק יחסי ממון, וגם בפסיקת בתי המשפט האזרחיים לא נקבעה רשימה סגורה של נסיבות מיוחדות, ולא נקבעו תקדימים מחייבים המורים לבתי המשפט מהם התנאים שבהם יש להפעיל את שיקול הדעת המוקנה להם בסעיף 8 לחוק יחסי ממון. 

 

 

 

 

 

 

 

גואל זכריה עו